×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ׀ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה אֶת⁠־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖הי״י֖ וְאֶת⁠־בֵּיתֽוֹ׃
And it came to pass at the end of twenty years, in which Solomon had built the house of Hashem, and his own house,
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל
וַהֲוָה מִסוֹף עֶשְרִין שְׁנִין דִבְנָא שְׁלמה יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְיַת בֵּיתֵיהּ.
ויהי מקץ עשרים שנה – פתרון מקץ עשרים שנה שנגמר כל הבנין של בית י״י שבע שנים (מלכים א ו׳:ל״ח) ואת ביתו י״ג שנים כדכתיב במלכים (מלכים א ז׳:א׳).
Now it came to pass at the end of twenty years The meaning is: at the end of twenty years that the entire construction had been completed: that of the House of the Lord seven years and that of his palace thirteen years, as it is written in I Kings (6:38, 7:1).
אשר בנה – ר״ל אשר השלים הבנין.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל
 
(ב) וְהֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן חוּרָם֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֹתָ֑ם וַיּ֥וֹשֶׁב שָׁ֖ם אֶת⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
that the cities which Huram had given to Solomon, Solomon built them, and caused the children of Israel to dwell there.
תרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
וְקִרְוַיָא דִיהַב חִירָם לִשְׁלמה בְּנָא (ס״א בְּנָא שְׁלמה) יַתְהוֹן וְאוֹתִיב תַּמָן יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל.
והערים אשר נתן חורם לשלמה1ובספר מלכים אומ׳ כי שלמה נתן לחירם עשרים עיר בארץ הגליל, ואינו אומ׳ שנתן חירם לשלמה אלא עצי ארזים ועצי ברושים וזהב (מלכים א ט׳:י״א)! יתכן לפרש כי נתן חירם לשלמה ערים בארצו והושיב שם בני ישראל 2כדי להחזיק בהם, ושלמה גם כן נתן לחירם ערים בגליל; וזה היה לחזק הברית ביניהם. וזכר במלכים מה שנתן שלמה לחירם, וזכר בזה הספר מה שנתן חירם לשלמה.
1. ובספר מלכים אומ׳ וכו׳. השוו דבריו שם.
2. כדי להחזיק בהם. נראה ש״בהם״ מובנו: בערים, על-אף לשון הזכר. אך אין לומר שכוונתו היא כי חירם החזיק באותם בני ישראל כעירבון לברית שביניהם (ראו דברי רד״ק להלן כ״ה:כ״ד), שהרי ״שלמה״ הוא נושא הפועל ״ויושב״ שבפסוק. יתירה מזו, הערים הרי הועברו לשלמה, ולא היו תחת ידו של חירם.
The cities that Huram had given to Solomon. But in the book of Kings the text says that Solomon gave Hiram twenty cities in the region of Galilee, and the only things it says Hiram gave to Solomon are cedar timber, cypress timber, and gold (1 Kings 9:11)! It is possible to explain that Hiram gave cities in his land to Solomon, who settled Israelites in them in order to secure them, and that Solomon likewise gave cities in the Galilee to Hiram: all this was to secure the treaty between them. In Kings, then, it mentions what Solomon gave to Hiram, and in this book it mentions what Hiram gave to Solomon.
והערים – ר״ל ואחר שבנה הערים וכו׳.
ויושב שם וכו׳ – (ובמ״א לא הוזכר מן הערים שנתן חירם לשלמה כ״א מן הערים שנתן שלמה לחירם וכן דרך המקרא מה שסתם זה גלה זה).
והערים – במלכים אמר ששלמה נתן לחירם עשרים עיר בארץ הגליל וחירם יצא לראות את הערים ולא ישר בעיניו, ובארתי שם שנתנן לו להוציא מהם העשרים אלף כור חטין ועשרים אלף כור שמן שנתן לו מדי שנה בשנה, ולא ישרו בעיני חירם כי א״ל שהוא ארץ כבול ולא יוציאו די תבואה כשיעור הזה, וספר עזרא שנתן חירם לשלמה את הערים בחזרה, ושלמה בנה אותם ויושב שם בני ישראל שהם יעבדו את אדמתם ויוציאו את העשרים אלף כורים לתת לחירם.
תרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ג) וַיֵּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ חֲמָ֣ת צוֹבָ֔ה וַיֶּחֱזַ֖ק עָלֶֽיהָ׃
And Solomon went to Hamath-zobah, and prevailed against it.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
(ג-יח) מס שלמה * – מלכים א ט׳:י״ח-כ״ח
וַאֲזַל שְׁלמה לַחֲמָתָא דְצוֹבָה וְאַתְקֵיף צְיָרָא עֲלָהּ.
1ויחזק עליה – עד שכבש אותה.
1. ויחזק עליה וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
And [Solomon] marshaled his power against [Hamath-zobah]—until he conquered it.
וילך – אחר כל המעשים האלו הלך למלחמה על חמת צובה ונתגבר עליה וכבשה.
וילך – על מה שנאמר במלכים (שם טו - יט) הוסיף עזרא דברים שלא נזכר שם, א] שכבש חמת ובנה שם ערי מסכנות, ושם נזכר שבנה בית חורון התחתון, ועזרא ספר שאח״כ בנה אותה שנית להיות עיר מבצר, וגם בנה עמה בית חורון העליון לעיר מבצר, ולא ספר מבנין גזר שכבר נזכר במלכים באורך.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ד) וַיִּ֥בֶן אֶת⁠־תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל⁠־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת׃
And he built Tadmor in the wilderness, and all the storage cities which he built in Hamath.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וּבְנָא יַת תַּדְמוֹר בְּמַדְבְּרָא וְיַת כָּל קִרְוֵי בֵּית אוֹצָרַיָא דִבְנָא שְׁלמה בַּחֲמָתָא.
ויבן את תדמור במדבר – כתיב את תמור (מלכים א ט׳:י״ח) ותדמור קרינן וזה ששנינו ביבמות אין מקבלים גרים מן התרמודים ובב״ר בפרשת עקידה מפרש שעזרו לשונאיהם של ישראל ולפי שהמירו עצמם ונתחלפו לרעה בסוף על כן נכתב במלכים תמור לשון תמורה שהיה להם לעשות לישראל חסד עשה עמהם שלמה שבנה להם כרך תדמור ומשום שלמה לא נכתב כאן תמור אלא תדמור כלומר עיר חשובה הכל לכבוד שלמה שאין כבוד שלמה לומר כאן הא בנה כרך שמרדו בו וקלקלו בו ועל כן כתב תדמור ולא תמור.
And he built Tadmor in the desert In I Kings (9:18) it [the name] is written "Tamar,⁠" but read, "Tadmor.⁠" This accounts for that which we learned in Tractate Jebamoth (16a): We may not accept proselytes from the Tarmodites; and in Genesis Rabbah (56:11), in the portion dealing with the binding [of Isaac] it is explained that they aided Israel's enemies, and because they changed themselves and became worse, the word תָּמָר is used in Kings, an expression of exchange (תְּמוּרָה), for they should have repaid Israel for the kindness that Solomon bestowed upon them, for he built the city of Tadmor for them. Because of Solomon, it is not written here "Tamar,⁠" but "Tadmor,⁠" i.e., an important city, in deference to Solomon's honor, for it is no honor to Solomon to say here that he built a city which rebelled against him and sinned against him. Therefore, it is written, "Tadmor,⁠" and not "Tamar.⁠"
ויבן את תדמר – עיין מ״ש במלכים א׳ סימן ט׳. (אמר הצעיר רפאל חיים באזילה המגיה מכל מה שכתב הרב המחבר שם במלכים לא יכולתי להבין את דעתו בזה שהרי הוא הביא דעת רש״י כאן בד״ה ונראה דאליביה התם במלכים קרינן תרמוד ברי״ש בתחלה ודל״ת בסוף ולא הוכיח עליו ולא כחשו ועם כל זה הניח דתדמור קרי בדל״ת ורי״ש. אבל לפי עניות דעתי נראה להוכיח בברור דתדמור קרינן בדל״ת ורי״ש וליכא הפרש בין הכא דד״ה והתם דמלכים נגד סברת רש״י שהרי במסורת מערכת אות דל״ת נמנו הני מילי דקריין חד דלי״ת וחד רי״ש ולא נמנה דין בהדייהו ואי דאיהו מתרי מילי דחסר דלי״ת וקריין וכי תימא דהא לא קשיא. כיון דמתחלפין הדלי״ת והרי״ש בקרייתן דשדי רי״ש דבסוף אאמצע תיבותא ונקוט דל״ת דחסרא ושדי אסוף תיבותא אפ״ה קשיא דא״כ אליבא דהאי רי״ש דבסוף קרינן לה דל״ת וזה לא אריא דהרי בירמיה ל״א נמסרו ד׳ מילין דכתיב רי״ש וקריין דלי״ת ולית דין בהדייהו. גם רד״ק שדרכו להוכיח על כל הני מילי דהני קראי דמלכים ודד״ה דאיכא הפרש בינייהו לא כתב מאומה וכן בב״ר פ׳ נ״ו כתוב תדמור בדלי״ת ורי״ש וכ״כ בעל מתנות כהונה ה״ג תדמור ופסוק הוא בד״ה ויבן את תדמור עכ״ל. ואיכא ספר שכתוב שם במתנות כהונה ה״ג תרמוד והא ליתא שהרי הביא ראיה מפ׳ דד״ה ואליבא דכ״ע כתיב בדלי״ת ורי״ש ע״כ).
ערי המסכנות – ערי אוצרות וכן ויבן ערי מסכנות (שמות א׳:י״א).
ויבן – ואח״ז בנה תדמור וכל ערי המסכנות וכו׳ כי בעודו בונה בית ה׳ וביתו לא נתעסק בזה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ה) וַיִּ֜בֶן אֶת⁠־בֵּ֤ית חוֹרוֹן֙ הָעֶלְי֔וֹן וְאֶת⁠־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן הַתַּחְתּ֑וֹן עָרֵ֣י מָצ֔וֹר חוֹמ֖וֹת דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃
Also he built Beth-horon the upper, and Beth-horon the lower, fortified cities, with walls, gates, and bars;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וּבְנָא יַת בֵּית חוֹרוֹן עִלָאָה וְיַת בֵּית חוֹרוֹן אַרְעָאָה קִרְוִין כְּרִיכָן מַקְפָן שׁוּרָן דָשִׁין וְעִבָּרִין.
ערי מצור – לפי שהיו עומדים על התחום הוצרכו חוזק כל כך.
fortified cities Because they stood on the border, they needed to be fortified.
ערי מצור – ערי מבצר נקראת ערי מצור על כי אין לבוא בהן כ״א יצורו עליהן מסביב לבלתי תת יוצא ובא להביא מזון ומים.
ויבן את בית חורון וכו׳ – אף שנאמר (בדה״א) אשר שארה מבנות אפרים בנתה הערים ההם כי יתכן אשר נחרבו וחזר שלמה ובנאם או שבנאם להיות ערי מבצר מוקפות חומה וכו׳.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ו) וְאֶֽת⁠־בַּעֲלָ֗ת וְאֵ֨ת כׇּל⁠־עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ כׇּל⁠־עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת׀ כׇּל⁠־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
and Baalath, and all the storage cities that Solomon had, and all the cities for his chariots, and the cities for his horsemen, and all that Solomon desired to build for his pleasure in Jerusalem, and in Lebanon, and in all the land of his dominion.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וְיַת בַּעֲלָת וְיַת כָּל קִרְוֵי בֵּית אוֹצָרַיָא דִהֲווֹ לִשְׁלמה וְיַת כָּל קִרְוֵי פָרָשַׁיָא וְיַת כָּל רְעוּת לִבֵּיהּ (ס״א לְבֵית) דִשְׁלמה דִי צָבֵא לְמֶעְבַּד וּלְמִבְנֵי בִּירוּשְׁלֵם וּבְלִבְנִי (ס״א וּבִלְבָנוֹן) וּבְכָל אֲרַע שׁוּלְטָנֵיהּ.
חשק – ענין תאוה.
ובלבנון – כן שם היער.
כל ערי המסכנות – מלבד מה שבנה בחמת.
ואת כל ערי וכו׳ – ר״ל כל הדברים האלה בנאם אחר כלות בנין בית ה׳ וביתו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ז) כׇּל⁠־הָ֠עָ֠ם הַנּוֹתָ֨ר מִן⁠־הַחִתִּ֜י וְהָאֱמֹרִ֤י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃
As for all the people that were left of the Hittites, and the Amorites, and the Perizzites, and the Hivites, and the Jebusites, who were not of Israel;
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

כָּל עַמָא דְאִשְׁתַּיַר מִן חִתָּאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי וּפְרִזָאֵי וְחִוָאֵי וִיבוּסָאֵי דְלָא מִיִשְרָאֵל אִנוּן.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(ח) מִן⁠־בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נוֹתְר֤וּ אַֽחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא⁠־כִלּ֖וּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔ס עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
of their children that were left after them in the land, whom the children of Israel did not destroy, of them Solomon raised a levy of bondservants, to this day.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

מִן בְּנֵיהוֹן דְאִשְׁתַּיָרוּ בַתְרֵיהוֹן בְּאַרְעָא דִי לָא שֵׁיצִנוּן בְּנֵי יִשְרָאֵל וִיהָבִנוּן שְׁלמה לִמַסְקֵי מִסִין עַד יוֹמָא הָדֵין.
כלום – מלשון כליון.
למס – ר״ל למס עובד לבנות את הבנינים האמורים.
עד היום הזה – ר״ל עד כלות כל הבנינים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ט) וּמִן⁠־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא⁠־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי⁠־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו׃
But of the children of Israel Solomon did not make servants for his work; but they were men of war, and chief of his captains, and rulers of his chariots and of his horsemen.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וּמִן בְּנֵי יִשְרָאֵל דִי לָא יְהַב שְׁלמה לְמֶהֱוֵי פָלְחִין לַעֲבִידְתֵּיהּ אֲרוּם אִנוּן גֻבְרֵי מַגִיחֵי קְרָבָא וְרַבָּנֵי גִבָּרוֹי וְרַבָּנֵי אַרְתְּכוֹהִי (ס״א אַרְתְּכוֹי) וּפָרָשׁוֹהִי.
למלאכתו – למלאכת בניינו למה כי הגרים למלאכתו ולא אנשי ישראל לפי כי ישראל המה אנשי חיל ואנשי מלחמה ושרי רכבו ופרשיו.
for his work [i.e.] for the work of his building. Why? All the proselytes were [employed] to do his work, but not the men of Israel, because the Israelites served as soldiers and men of war and the officers of his chariots and his horsemen.
ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה וגו׳ – רוצה לומר: הנה היתה הסבה אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו מבני ישראל ואע״פ שהיה אפשר לו זה לפי מה שנכתב בפרשת מלך בס׳ שמואל לפי שהם אנשי מלחמה ושריו ופרשיו.
שלישיו – גבוריו.
ומן בני ישראל אשר וכו׳ – ר״ל אבל מן בני ישראל הם אשר לא נתן וכו׳.
ומן בני ישראל וכו׳ אלה שרי הנצבים וכו׳ – במלכים אומר ששרי הנצבים אשר על המלאכה לשלמה היו חמשים וחמש מאות, ושם כתבתי לישב הסתירות שיש בין הכתוב שם ובין הכתוב (שם ה, ל׳), ועל הסתירה שיש בין מספר דפה ומספר דשם פירשתי ששם מדבר על שרי הנצבים של הגרים שספר דוד (כמו שנזכר בדה״א׳:כ״ב), שהיו כ״ה אלף והיו עליהם חמש מאות שרי חמשים וחמשים שרי חמש מאות, ופה מדבר משרי הנצבים שהיו ממונים על ישראל שהיו תמיד בלבנון עשרת אלפים, עיי״ש. ולכן אמר מן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו (הוסיף מלת אשר), ר״ל שלא היו עבדים רק היה מהם עשרת אלפים בלבנון להשגיח על עושי המלאכה, עליהם היו שרי הנצבים חמשים ומאתים הרודים בעם. ולא כתב בעם העושים במלאכה כמ״ש במלכים, כי הם לא עשו מלאכה רק השגיחו על כריתת העצים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(י) וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֧י [הַנִּצָּבִ֛ים] (הנציבים) אֲשֶׁר⁠־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃
And these were the chief officers of King Solomon, even two hundred and fifty, that bore rule over the people.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וְאִלֵין רַבָּנֵי אִסְטַרְטֵיגַיָא דִי לְמַלְכָּא שְׁלמה מָאתָן וְחַמְשִׁין דִי מְכַבְּשִׁין בְּעַמָא.
חמשים ומאתים – ובמלכים: חמשים וחמש מאות (מלכים א ט׳:כ״ג) אלא זה וזה אחד הוא שמחסר לשם ג׳ מאות ושנה ומנה אותם שוב שהרי שם כתוב למעלה: לבד משרי הנצבים וגו׳ שלשת אלפים ושלש מאות הרודים (מלכים א ה׳:ל׳) וכאן כתיב לעיל שלשת אלפים ושש מאות (דברי הימים ב ב׳:א׳) נמצא מה שחסר בפסוק אחד הוסיף בפסוק אחר ומחלקם בשביל שהג׳ מאות היתרים גרים היו והיו ממונים על אותן ג׳ אלפים וג׳ מאות הרודים על שבעים אלף נשא סבל ושמונים אלף חצב בהר (מלכים א ה׳:כ״ט) ואלו חמשים ומאתים הנאמר כאן ישראלים היו ממונים על אותם ג׳ מאות גרים.
two hundred fifty And in I Kings (9:23): "five hundred fifty,⁠" but [in fact], these two are identical, for there Scripture deducts three hundred and then repeats and counts them again, for there it is written (5:30): "Besides Solomon's chief officers, etc....three thousand and three hundred, who bore rule,⁠" and here it is written above (2:1): "three thousand six hundred.⁠" We find that what is missing in one verse is added in the other verse. Scripture separates them because the three hundred extra were proselytes, and they were appointed over those three thousand three hundred who ruled over the seventy thousand who bore burdens and the eighty thousand hewers in the mountains (I Kings 5:29), and these two hundred fifty were Israelites, appointed over those three hundred proselytes.
ואלה שרי הנציבים אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם1ובספר מלכים הוא אומר ״חמשים וחמש מאות״ (מלכים א ט׳:כ״ג)! השלש מאות היו מהגרים שהיו נציבים על שלשת אלפים ושלש מאות 2כמו שכתבנו למעלה (דברי הימים ב ב׳:א׳), ואלה המאתים וחמשים היו מישראל, שהיו נציבים על אותן השלש מאות גרים שהיו נציבים על השאר. ובספר מלכים מנה כל הנציבים כאחד – ישראל וגרים – והיו חמש מאות וחמשים. ובזה הספר לא מנה נציבי הגרים כי אם נציבי ישראל; כי נציבי הגרים מנה אותם בכלל שאר הגרים, שאמ׳ ״שלשת אלפים ושש מאות״ (דברי הימים ב ב׳:א׳), ועושי המלאכה לא היו אלא שלשת אלפים ושלש מאות כמו שאומ׳ בספר מלכים (מלכים א ה׳:ל׳) – הנה השלש מאות הם הנציבים.
1. ובספר מלכים הוא אומר וכו׳. השוו דבריו שם, ודברי רש״י ור׳ יוסף קרא שם ולמלכים א ה׳:ל׳. והשוו גם המיוחס לרש״י כאן.
2. כמו שכתבנו למעלה. עיינו שם ובהערות.
These were King Solomon’s prefects—two hundred and fifty foremen over the people. But in the book of Kings it says “five hundred and fifty” (1 Kings 9:23)! The [additional] three hundred were alien-converts, who were prefects over three thousand three hundred [others], as we have written above (2 Chronicles 2:1). These two hundred and fifty, however, were Israelites, who were prefects over those three hundred, who were [themselves] prefects over the rest. In the book of Kings, then, the text counts all the prefects together—Israelites and alien-converts—who numbered five hundred and fifty. But in this book it does not count the alien-convert prefects, only the Israelite ones. For in saying “three thousand six hundred” (2 Chronicles 2:1), it counts the alien-convert prefects among the rest of the alien-converts: because the workers numbered only three thousand three hundred as it says in the book of Kings (1 Kings 5:30), it emerges that the [additional] three hundred were the prefects.
ואלה שרי הנצבים אשר למלך שלמה וגו׳ – הנה התרנו הספק בזה בספר מלכים (מלכים א ט׳:כ״כ) במה שכתוב בזה המקום חמשים ומאתים ושם כתוב חמשים וחמש מאות.
שרי הנציבים – הנצבים קרי.
הנצבים – הממונים כמו נציב פלשתים (שמואל א י״ג:ג׳).
הרודים – ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (תהלים ק״י:ב׳).
ואלה שרי – ואלה מספר של השרים אשר היו ממונים על הנצבים מן הגרים כמ״ש (במ״א).
הרודים – הנוגשים בעם עושי המלאכה והן מן החתי וכו׳ הנזכרים למעלה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(יא) וְאֶת⁠־בַּת⁠־פַּרְעֹ֗ה הֶעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּנָה⁠־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹא⁠־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙ דָּוִ֣יד מֶלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי⁠־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔מָּה אֲשֶׁר⁠־בָּ֥אָֽה⁠־אֲלֵיהֶ֖םא אֲר֥וֹן יְהֹוָֽהי״יֽ׃
And Solomon brought up the daughter of Pharaoh out of the city of David to the house that he had built for her; for he said, "No wife of mine shall dwell in the house of David king of Israel, because the places are holy, to which the ark of Hashem has come.⁠"
א. אֲשֶׁר⁠־בָּ֥אָֽה⁠־אֲלֵיהֶ֖ם =א (המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה)
• ל=אֲשֶׁר⁠־בָּ֥אָֽה אֲלֵיהֶ֖ם (בלי המקף השני)
• ש1=אֲשֶׁר⁠־בָּ֥אָה אֲלֵיהֶ֖ם (בלי געיה) וכן בדפוסים
• טעם מלעיל <אֲשֶׁר⁠־בָּ֥אָה>=בן נפתלי
• טעם מלרע <אֲשֶׁר⁠־בָּאָ֥ה>=בן אשר (!)
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וְיַת בִּתְיָה בְּרַתֵּיהּ דְפַרְעה אַסִיק שְׁלמה מִקַרְתָּא דְדָוִד לְפַלְטֵירִין דִבְנָא לָהּ אֲרוּם אֲמַר לָא אֶפְשַׁר דְתִשְׁלַט לִי אִתְּתָא בְּבֵית דָוִד מַלְכָּא דְיִשְרָאֵל אֲרוּם קוּדְשָׁא אִנוּן וְלָא כָשָׁר דְתִתֵיב תַּמָן אִתְּתָא מִן בָּתַר דְעַל לְוַתְהוֹן אֲרוֹנָא דַיָי.
העלה שלמה מעיר דוד – היא ציון שהושיבה בעיר דוד כשלקחה והיתה שם עד כלותו לבנות את ביתו.
כי קדש המה – כל העיר וכל הבתים.
אשר באה אליהם – לפי שבאה אליהם ארון י״י. באה לשון נקבה דוגמא וארון ברית י״י נלקחה (שמואל א ד׳:י״ז).
Solomon brought up from the City of David That is Zion, for he let her dwell in the City of David when he married her, and she was there until he completed building his palace.
because they are holy The entire city and all the houses.
since the Ark of the Lord came to them because the Ark of the Lord had come to them. [The word] בָּאָה is a feminine expression, similar to (I Sam. 4:17): "and the Ark of the Covenant of the Lord (sic) was taken (נִלְקְחָה).⁠"
בבית דויד1דרך כלל; רוצה לומ׳: בבתי דוד.
כי קדש המה – ואע״פ שלא היה הארון 2כי אם באחד מהבתים המקודש לו, אע״פ כן חשב כל הבתים כמקודשים כיון שנכנס שם הארון; 3ואמ׳ ״לא תשב...לי״ מהיום ואילך כיון שבניתי לה בית. ולענין זה בנה לה בית, שלא תשב במקום הקדש; 4ואע״פ כן ישבה שם עשרים שנה עד שנגמרה מלאכת ביתו.
באה אליהם ארון יי׳5זכר הארון בלשון נקבה; וכן ״וארון האלהים נלקחה״ (שמואל א ד׳:י״ז).
1. דרך כלל וכו׳. הוא מפרש כך כי בהמשך, הפסוק מתייחס אל ״בית דוד״ בכינוי הרבים.
2. כי אם באחד מהבתים. ראו דברי הימים א ט״ז:א׳.
3. ואמר ״לא תשב...לי״ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
4. ואע״פ כן ישבה שם עשרים שנה וכו׳. עשרים שנה אלה הם של בנין הבתים (ראו לעיל פסוק א); וראו מלכים א ג׳:א׳ ודברי רד״ק שם על שהוא נשא אותה בשנה הרביעית למלכו והיא היתה שם עד סוף בנין הבתים. וראו גם דבריו למלכים א ט׳:כ״ד. מה שהוא כותב כאן ״ואע״פ כן ישבה שם...עד שנגמרה מלאכת ביתו״ אין מובנו שהיא גרה שם נגד רצונו, ושהבית שלה כבר היה נגמר; אלא הכוונה היא שהוא לא הוציא אותה משם עד גמר בנין הבתים למרות שנוכחותה שם לא היתה אידיאלית. ואין עיקר משמעות ״ביתו״ פרט לביתה, אלא הוא כלל לבנין כל הבתים של דוד (השוו הדיבור הקודם, ולשון הפסוק במלכים א ג׳:א׳).
5. זכר הארון וכו׳. השוו המיוחס לרש״י. והשוו ספר השרשים ערך ״ארן״, ודבריו על הפסוק בשמואל.
In David’s house—in a collective sense. This means to say: in any of David’s houses.
For they are sacred. Even though the Ark was in only one of the houses, which was consecrated for it, [Solomon] nonetheless considered all the houses to be consecrated, because the Ark had entered the area. So he declared: [Pharaoh’s daughter] “may not dwell with me” from this day on, now that I have built her a house. This, in fact, is the reason he built her a house—so that she not dwell in the sacred area. But even so, she did dwell there for twenty years until the work on his house was completed.
The Ark of the Lord has entered (ba’ah) them. The text refers to the Ark in the feminine. The same is true for: “And the Ark of God nilqeḥah (=has been captured)” (1 Samuel 4:17).
העלה – בחטף סגו״ל העי״ן.
בנה לה – במאריך הבי״ת.
אשה לי – ר״ל אשה המיוחדת לי לתשמיש.
בבית דוד – ר״ל בקבוצת בתי דוד.
אשר באה – על אשר באה אליהם הארון ועם שלא באה אלא לאחת מהן חשב את כולם כמו קדשים כל שהיו סמוכים אל מקום הארון.
ואת בת פרעה העלה – במלכים כתיב אך בת פרעה עלתה, ופי׳ עזרא שזה היה ע״י שהעלה אותה משם מפני שהמקום קדש.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יב) אָ֣ז הֶעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַֽיהֹוָ֑הי״י֑ עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔הי״י֔ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָאוּלָֽם׃
Then Solomon offered burnt-offerings to Hashem on the altar of Hashem which he had built before the porch,
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

הָא בְּכֵין אַסֵיק שְׁלמה עֲלָוָן קֳדָם יְיָ עַל מַדְבְּחָא דַייָ דִבְנָא קֳדָם אוּלָמָא.
על מזבח י״י – זה מזבח הנחשת שבנה שלמה וי״מ מזבח הנחשת שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת שבנה משה ותימה בדבר שהרי כתיב: ואת עולת כל עם וכל דם עולה וגו׳ (מלכים ב ט״ז:ט״ו) יהיה לבקר כלומר מזבח הנחשת שהיה שם קודם לכן יהיה לי לבקר מכלל שהמזבח היה של נחושת.
on the altar of the Lord This was the copper altar that Solomon built. Some explain that this was the copper altar that Solomon made instead of the copper altar that Moses built, but this is astounding, because it is written (II Kings 16:15): "and the burnt offerings of the entire people of the land, etc. and the blood of every burnt offering, etc. shall be for me to visit,⁠" i.e., the copper altar, which was there heretofore, shall be for me to visit. This proves that Moses' copper altar was still there.
אז העלה שלמה עלות לי״י וגו׳ – זה כלו מבואר ממה שבארנו בזה בס׳ מלכים.
אז – בכלות הבנין העלה עולות רק על המזבח שלפני האולם כי מעתה נאסרו הבמות.
אז העלה – שם כתיב והעלה שלמה שלש פעמים בשנה, ופרשתי שם שהקרבנות של שלש רגלים העלה על הוצאותיו, וספר עזרא שאח״ז קבל על הוצאותיו כל הקרבנות בין עולת תמיד העשויים בכל יום בין מוספי שבת ור״ח ורגלים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יג) וּבִדְבַר⁠־י֣וֹם בְּי֗וֹם לְהַֽעֲלוֹת֙ כְּמִצְוַ֣ת מֹשֶׁ֔ה לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וְלַמּ֣וֹעֲד֔וֹת שָׁל֥וֹשׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
even as the duty of every day required, offering according to the commandment of Moses, on the Sabbaths, and on the new moons, and on the appointed seasons, three times in the year, even in the feast of unleavened bread, and in the feast of weeks, and in the feast of tabernacles.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וּבְמִסַת יוֹמָא בְּיוֹמֵיהּ לְאַסָקָא קָרְבָּן תְּדִירָא הֵי כְתַפְקֶדְתָּא דְמשֶׁה לְשַׁבָּתַיָא וּמוּסְפַיָא לְרֵישֵׁי יַרְחַיָא וּלְמוֹעֲדַיָא תְּלַת זִמְנִין בְּשַׁתָּא בְּחַגָא דְפַטִירַיָא וּבְחַגָא דִמְטָלַיָא.
ובדבר יום ביום – ובכל דבר הבא יום ביום.
להעלות – לה׳ כמצות משה.
לשבתות וכו׳ – את כולם העלה על המזבח ההוא.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל
 
(יד) וַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד⁠־אָ֠בִ֠יו אֶת⁠־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל⁠־עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל⁠־מִ֠שְׁמְרוֹתָ֠ם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר⁠־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשֹּׁעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ⁠־הָאֱלֹהִֽים׃
And he appointed, according to the ordinance of David his father, the orders of the priests to their service, and the Levites to their charges, to praise, and to minister before the priests, as the duty of every day required; the doorkeepers also by their orders at every gate; for so had David the man of God commanded.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וַאֲקֵים הֵיכְמָה דִי פַקֵיד דָוִד אֲבוֹי יַת פְּלוּגַת כַּהֲנַיָא עַל עֲבִידְתְּהוֹן וְלֵיוָאֵי עַל מַטַרְתְּהוֹן לְשַׁבַּחָא וּלְשַׁמָשָׁא כָּל קֳבֵל כַּהֲנַיָא כְּמִסַת יוֹמָא בְּיוֹמֵיהּ וּלְתַרָעַיָא בִּפְלוּגָתְהוֹן לְכָל תַּרְעָא וְתַרְעָא אֲרוּם הֵיכְנָא (ס״א הֵיכְמָא) תַּפְקֵדְתָּא דְדָוִד נְבִיָא דַיָי.
מחלקות – מלשון חלק ור״ל המשמרות.
ויעמד כמשפט – העמיד מחלקות הכהני׳ כפי החק שעשה דוד.
על משמרותם – כל משמר בזמנו.
ולשרת – בדבר השיר.
נגד הכהנים – בעת שיעבדו הם על המזבח.
לדבר יום ביומו – לשורר בכל יום שיר הקבוע בו.
והשוערים – שומרי השערים העמיד כפי מה שנחלקו מי לשער זה ומי לזה.
כי כן מצות דוד – להיות שוערים מיוחדים לכל שער ושער כמ״ש בד״ה א׳.
מחלקות הכהנים – כנ״ל (דברי הימים א כ״ד).
והלוים להלל(שם כ״ה).
והשוערים(שם כ״ו).
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(טו) וְלֹ֣א סָ֩רוּ֩ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֜לֶךְ עַל⁠־הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם לְכׇל⁠־דָּבָ֖ר וְלָאֹצָרֽוֹת׃
And they did not depart not from the commandment of the king to the priests and Levites concerning any matter, or concerning the treasures.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וְלָא עָדוּ תַּפְקֶדְתָּא דְמַלְכָּא עַל כַּהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי לְכָל פִּתְגָמַיָא וּלְאוֹצְרַיָא.
ולא סרו מצות המלך1תחסר מ״ם השמוש, ופי׳: ממצות המלך.
1. תחסר ב״ם השמוש וכו׳. השוו מכלול נ׳.
They did not depart miṣvat ha-melekh. This elides a prepositional mem: it means mi-miṣvat ha-melekh (=from the commandment of the king).
מצות המלך – ממצות המלך אשר היה על הכהנים והלוים לכל דבר העבודה שמינה אותם ולשמור האוצרות.
ולא סרו – מלשון סורר ומורה, לא מרו מצותו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(טז) וַתִּכֹּן֙ כׇּל⁠־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד⁠־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ וְעַד⁠־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃
So all the work of Solomon was set in order from the day of the foundation of the house of Hashem, and until it was finished. So the house of Hashem was perfected.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וְאִתַּקְנַת כָּל עֲבִידַת שְׁלמה מִן יוֹמָא דְאִתְיַסֵד בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ עַד יוֹמָא דְאִשְׁתֵּיצֵי וּשְׁלִים בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.
היום מוסד – מיום הוסד. ומעשה הכסא מפורש במקום אחרא (דברי הימים ב ט׳:י״ז-י״ט).
א. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 ומינכן 5: ״והיינו מפרשים מעשה הכסא, אמנם מפורש במקומות אחרים״
[עד היום מוסד בית ה׳]. משקלו מפעל.
עד היום מוסד בית – מיום הוסדו עד כלותו.
until this day [from] the founding of the House of the Lord From the day of its founding until its completion.
מוסד בית יי׳ ועד כלותו1גם זה תחסר מ״ם השמוש, ופי׳: ממוסד, כלומ׳: 2מיום הוסדו ועד כלותו נכונה כל המלאכה.
1. גם זה תחסר וכו׳. לא ברור איך מפרנס רד״ק את הביטוי ״עד היום״ שבפסוקנו. מהתרגום ומהמיוחס לרש״י נשמע שהם מפרשים אותו כמו ״מיום״. וכן במיוחס לתלמיד רס״ג: ״היום מוסד – מיום הוסד״.
2. מיום הוסדו ועד כלותו. השוו לשון המיוחס לרש״י.
Musad the House of the Lord until its completion. This also elides a prepositional mem, so that it means mi-musad (=from the founding of). That is, from the day of its founding until its completion, all the work was well-executed.
עד היום מוסד בית י״י – רוצה לומר: עד היום שהיה מוסד בית י״י ועד היום שכלה אותו והיה שלם נכונה כל מלאכת שלמה וידמה מזה שלא היתה מלאכתו נכונה במה שאמר אחר זה שהלך לעציון גבר להרבות לו זהב.
מוסד – דגש בסמך במדוייקים ועיין ישעיה כ״ח.
ותכן – המלאכה היתה נכונה מבלי מניעה עד היום שנגמרה.
מוסד – ר״ל מעת בנין היסוד ועד כלותו.
שלם בית ה׳ – כל שלמות בנין בית ה׳ וכפל הדבר פעמים ושלש לומר שלא היה צד מניעה ועכבה בעולם.
עד היום – ר״ל המלאכה שעשה עד שהניח היסוד, שאז הכין הצריך למלאכה והמלאכה שעשה עד כלותו, ועתה שלם בית ה׳ – שנשלם גם מלאכת העבודה, וכמ״ש מלכים (שם) ושלם את הבית.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יז) אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן⁠־גֶּ֧בֶר וְאֶל⁠־אֵיל֛וֹת עַל⁠־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃
Then Solomon went to Ezion-geber and to Eloth, on the sea-shore in the land of Edom.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

הָא בְּכֵן הַלִיךְ שְׁלמה לִכְּרַךְ תַּרְנְגוֹלָא וּלְאֵילוֹת דְעַל כֵּיף יַמָא בְּאַרְעָא דֶאֱדוֹם.
1אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות – פי׳: 2ולקח אותם הערים 3ועשה שם אֳנִי, כמו שאומ׳ בספר מלכים (מלכים א ט׳:כ״ו).
1. אז הלך שלמה וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
2. ולקח אותם הערים. לשונו בפירושו למלכים א ט׳:כ״ו-כ״ז: ״שהלך ולכדם״.
3. ועשה שם אני וכו׳. ומשמעות הפסוק הבא היא שחירם שלח לו עוד אניות, כמו שמברר רד״ק בפירושו למלכים שם.
At that time Solomon went to Ezion-geber and to Eloth. This refers to his conquest of these cities and his construction of a ship there, as the text says in the book of Kings (1 Kings 9:26).
אז – אחר כלות הבנין הלך למלחמה על עציון גבר וגו׳ וכבשם.
אז הלך שלמה – הוא פי׳ למ״ש במלכים ואני עשה בעציון גבר, מפני שאז הלך וכבש מקומות אלה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יח) וַיִּֽשְׁלַֽח⁠־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד⁠־עֲבָדָ֜יו [אֳנִיּ֗וֹת] (אוניות) וַעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם⁠־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם אַרְבַּע⁠־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים כִּכַּ֣ר זָהָ֑ב וַיָּבִ֖יאוּ אֶל⁠־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃
And Huram sent him by the hands of his servants ships, and servants that had knowledge of the sea; and they came with the servants of Solomon to Ophir, and fetched from there four hundred and fifty talents of gold, and brought them to King Solomon.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וּשְׁדַר לֵיהּ חוּרָם בִּידָא דְעַבְדוֹי אִלְפַּיָא וְעַבְדִין חַכִּימִין בְּיַמָא וַאֲתוֹ עִם עַבְדֵי שְׁלמה לְאוֹפִיר וּנְסִיבוּ (ס״א וְדַבָּרוּ מִתַּמָן) מִתַּמָן אַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין קִנְטֵנְרִין דְדַהֲבָא וְאַיְתִיוּ לְוַת מַלְכָּא שְׁלמה.
ארבע מאות וחמשים ככר זהב1ובספר מלכים אומ׳ ״ארבע מאות ועשרים״ (מלכים א ט׳:כ״ח)! אפשר כי השלשים ככר זהב הוציאו בהוצאת הדרך.
1. ובספר מלכים וכו׳. כך בפירושו שם.
Four hundred and fifty talents of gold. But in the book of Kings it says “four hundred and twenty” (1 Kings 9:28)! It might be that they used the thirty [additional] talents of gold for travel expenses.
וישלח לו – מאריך ביו״ד.
אוניות – יתיר וא״ו.
אניות – ספינות.
יודעי ים – יודעי דרך הים ללכת בה בספינות.
אופירה – היא מקום עפרות הזהב.
אניות – הוא פי׳ מש״ש וישלח חירם באני – רצה לומר ששלח גם אניות.
ארבע מאות וחמשים – שם כתוב ועשרים, ופירש עזרא שהיו עוד שלשים שנתן לעבדיו בשכרם.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

דברי הימים ב ח – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, מקבילות במקרא דברי הימים ב ח, עולם המקרא דברי הימים ב ח, תרגום כתובים דברי הימים ב ח, מיוחס לתלמיד רס"ג דברי הימים ב ח – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) המבוססת על מהדורת קירכהיים, ובתוספת תיקונים והערות מאת עזריאל רוזנשטרק, ר׳ יהודה אבן בלעם דברי הימים ב ח, מיוחס לרש"י דברי הימים ב ח, רד"ק דברי הימים ב חמהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשס"ג, תשע"ו), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר), רלב"ג דברי הימים ב ח, מנחת שי דברי הימים ב ח, מצודת ציון דברי הימים ב ח, מצודת דוד דברי הימים ב ח, מלבי"ם דברי הימים ב ח

Divrei HaYamim II 8, Biblical Parallels Divrei HaYamim II 8, Olam HaMikra Divrei HaYamim II 8, Targum Ketuvim Divrei HaYamim II 8, Attributed to Student of R. Saadia Gaon Divrei HaYamim II 8, R. Yehuda ibn Balaam Divrei HaYamim II 8, Attributed to Rashi Divrei HaYamim II 8 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (London, 1952) (CC BY 3.0), Radak Divrei HaYamim II 8 – Translation by Professor Yitzhak Berger (all rights reserved), with his gracious permission, Ralbag Divrei HaYamim II 8, Minchat Shai Divrei HaYamim II 8, Metzudat Zion Divrei HaYamim II 8, Metzudat David Divrei HaYamim II 8, Malbim Divrei HaYamim II 8

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×